ההרתעה הישראלית ברצועת עזה נשחקה לחלוטין, המצב הביטחוני מחריף וחמאס מרשה לעצמו הסלמה שלא הרשה לעצמו בעבר למרות שחלפו רק 3 חודשים מאז מבצע "שומר החומות". המצב הזה מדאיג מאוד אך נראה שממשלת בנט-לפיד-גנץ חוששת לקבל את ההחלטות האמיצות הדרושות כדי לשנות את המצב הביטחוני ולשקם את ההרתעה.ממשלת בנט-לפיד-גנץ מתנהלת בדיוק כמו ממשלת נתניהו בכל הקשור לטרור מרצועת עזה, אין לה שום תוכנית אסטרטגית לעצירת הטרור מרצועת עזה, בתחילת דרכה היא עשתה רושם כי בכוונתה לשקם את ההרתעה הישראלית, היא הגיבה בתקיפת מטרות ברצועת עזה בתגובה לכל שיגור של בלוני תבערה מהרצועה לעבר ישובי ושדות עוטף עזה, אבל, נראה שהיא מתקשה מאוד להתמודד עם האסטרטגיה של חמאס.מבחינת חמאס, מדובר במלחמת התשה פתוחה שמתבטאת בהחזרת פרוייקט "צעדות השיבה" לגבול הרצועה עם ישראל, דהיינו פעילות מחאה עממית אלימה באמצעות בלוני תבערה, שריפת צמיגים, ידויי אבנים ובקבוקי תבערה, פעילות הטרדה ליילית, פגיעה בגדר הגבול וגם "טפטוף" ירי רקטות לעבר עוטף עזה.הרצון של ממשלת ישראל להכיל את המצב הביטחוני הביא לשחיקה מוחלטת של ההרתעה הישראלית ,כפי שראינו באירוע הירי מטווח קרוב של מחבל חמאס שהביא למותו של לוחם מג"ב בראל שמואלי ז"ל בגבול הרצועה, אם ישראל לא תקבל החלטה אסטרטגית לשקם את ההרתעה במהירות, היא תישאב במהירות למכונת הסחטנות של ארגון חמאס ותיאלץ להיכנע לכל דרישותיו.ישראל נוטה לסמוך על היוזמה המצרית ליצירת רגיעה ארוכת טווח בין ישראל לחמאס למשך כמה שנים, חמאס מתנגד לרגיעה ארוכת טווח עם ישראל, הוא דורש את החזרת המצב לקדמותו ברצועת עזה, כפי שהיה ערב מבצע "שומר החומות", כולל הכנסת המענק הקטארי בסך 20 מיליון דולר כל חודש, ותחילת שיקום הרצועה מנזקי המלחמה,חמאס זורם עם היוזמה המצרית רק בחלקים שנוחים לו ומשרתים את האינטרסים של הארגון, הוא רוצה להחזיק מנוף לחץ קבוע על ישראל.מצרים עושה מאמץ גדול לקדם את עסקת חילופי השבויים בין ישראל לחמאס והנשיא א-סיסי מפקח אישית על מאמצי המודיעין המצרי בנושא, מצרים רואה בהשלמת העסקה מהלך שיביא להבנות על רגיעה ארוכת טווח בין חמאס לישראל.הממשל האמריקני תומך ביוזמה המצרית לרגיעה ארוכת טווח במצרים, אחרי מבצע "שומר החומות" שוחח הנשיא ביידן בטלפון עם נשיא מצרים א-סיסי וביקש ממנו את עזרת מצרים בהשגת הרגיעה ברצועה.להערכתי, אין מה לתלות הרבה ביוזמה המצרית, חמאס חש בביטחון עצמי רב בעקבות מבצע "שומר החומות", הוא ממשיך בהתעצמות הצבאית שלו ורוצה לייצר מאזן אימה חדש מול ישראל שייאלץ אותה להסיר את המצור מעל הרצועה שנמשך מ-2007.לכן, ממשלת ישראל חייבת לגבש מדיניות חדשה מול רצועת עזה, היא חייבת להגדיר את היחסים בין ישראל לרצועה, האם היא מוכנה שתקום ברצועה מדינת חמסטאן חזקה ומצויידת באמצעי לחימה מתקדמים שתהווה איום על ישראל, בחמאס כבר מדברים על כך שבמלחמה הבאה הם יכבשו שטחים בתוך ישראל עצמה ולא יסתפקו רק בירי רקטות, או שהיא מוכנה לשלם את המחיר הכבד של פעולה קרקעית נרחבת, כיבוש הרצועה מחדש, השמדת תשתיות הטרור ומסירת הרצועה לידי הרש"פ או לידי כוח בינלאומי בתנאי שהיא תפורז מנשק, אסור לישראל לשלוט על 2.3 מיליון פלסטינים ברצועה.מדובר בהחלטות גורליות וכבדות משקל שאי אפשר להימלט מהן, ההתנהלות של ישראל מסבב לחימה אחד למשנהו ברצועת עזה איננה פותרת את סכנת הטרור, היא רק מחריפה אותה, המצב הביטחוני מחייב החלטה אסטרטגית, לכן, זהו הדבר שצריך לעמוד בראש מעייניה של הממשלה לפני שהמצב הביטחוני יחמיר, מנהיג חמאס יחיא סינוואר כבר מפעיל מחבלים של חמאס ממחנה הפליטים ראשידיה בלבנון כדי ישגרו רקטות לעבר ישראל מדרום המדינה כדי להעמיד את ישראל בפני פתיחת שתי חזיתות במקביל, מצפון ומדרום.
