מנהיג חמאס יחיא סינוואר מחכך ידיו בהנאה במקום מסתורו במנהרות ח'אן יונס בעוד למעלה, על פני הקרקע כולם מתרוצצים כדי להשיג הפסקת אש במהלך חודש רמדאן, נראה שהוא הפוסק האחרון בסוגייה הזו. הנשיא ביידן לחוץ מאוד מבחינה פוליטית ורוצה עסקה בין ישראל לחמאס מהר ככל האפשר כדי שיוכל להניע את התוכניות הפוליטיות שלו וגם את החזון המדיני שלו במזרח התיכון. גם מצרים וירדן רוצות לשמור על יציבות שלטונן במהלך חודש רמדאן שמועד לפורענות, יחיא סינוואר מקשיח את עמדותיו, הוא הצליח לשכנע את הנהגת חמאס בחו"ל כי המשחק עדיין לא אבוד וכי חמאס יכול לנצל את חודש רמדאן בצורה נכונה באופן שיאלץ את ישראל להפסיק את המלחמה מבלי שהשיגה את שחרור כל החטופים, דבר שיאפשר לו להישאר בשלטון ולצאת בסופו של דבר מהבונקר כמנצח. גורמים מדיניים בכירים בירושלים טוענים כי יחיא סינוואר מנותק מהמציאות ואינו מנתח נכון את המצב שנוצר בשטח ואת הנחישות הישראלית למוטט את שלטון חמאס ברצועה ולהחזיר את כל החטופים.
על מה מבסס יחיא סינוואר את הערכתו?
על פי גורמים ברצועה המקורבים לחמאס, יש לכך ארבע סיבות עיקריות. א.לחץ אמריקני מסיבי לעצור את הלחימה ולהגיע להפסקת אש. הנשיא ביידן אובססיבי בנוגע להשגת הפסקת אש ברצועת עזה, הוא אומר לתקשורת האמריקנית כי "המצב בעזה מסוכן" והעביר פומבית את הכדור למגרש של חמאס אך במקביל הוא מפעיל לחץ אדיר על ישראל להסכים להפסקת אש. הנשיא ביידן מפעיל לחץ על המתווכות קטאר ומצרים לספק את הסחורה בכל מחיר, יחיא סינוואר מבין מכך שכוח המיקוח שלו רק מתחזק. ב. ישראל מדשדשת ברצועת עזה מבחינה צבאית, הלחץ על חמאס באזור המנהרות בח'אן יונס איננו מספיק חזק, בשטח הזה פועלת אוגדה אחת בלבד שמנסה להגיע למקום המסתור של ההנהגה הצבאית של חמאס ולמקום החזקת החטופים הישראלים, מתחת לקרקע יש מנהרות באורך של 160 ק"מ, לישראל אין מספיק מודיעין מדוייק והשגת מטרותיה תיקח זמן רב אם בכלל. ג.ישראל נמנעת מסיבות מדיניות לכבוש את אזור רפיח ו"ציר פילדלפי" לפני חודש רמדאן וכנראה שגם במהלכו, הלחץ האמריקני עליה בנושא הזה הוא גדול וזה מפחית הרבה מהלחץ הצבאי על חמאס. ג. ישראל לא פגעה בתשתיות האזרחיות של חמאס ברצועת עזה, והממשל האזרחי של חמאס ממשיך להתקיים. מאז תחילת המלחמה הרס צה"ל 140 מתקנים שמשמשים את מוסדות השלטון של חמאס אולם הפקידים לא נעצרו או חוסלו, המוסדות הממשלתיים והציבוריים של חמאס ממשיכים לתפקד, מדובר במשרדי מממשלה, משטרה, כיבוי אש, עיריות, מסגדים ומוסדות דת. יש ירידה מסויימת בתפקוד של המוסדות האלה בגלל המלחמה אך הם עדיין ממשיכים לתפקד וצה"ל אינו פוגע בהם, כנראה בגלל נסיגת רוב יחידות צה"ל מהרצועה ושחרור חיילי המילואים. עם זאת, חמאס איננו מצליח , באמצעות הכוחות החמושים שלו, למנוע מעשי ביזה של כנופיות פשע וחמולות של שיירות האספקה של הסיוע ההומניטרי. גם הוא בעצמו בוזז את השיירות האלה באמצעות מחבלים חמושים. ד.הנתק שצה"ל עשה בין צפון הרצועה לדרומה איננו מספיק, הניתוק עדיין איננו מוחלט והנהגת חמאס עדיין מצליחה לשלוט ברחבי הרצועה, גם אם מדובר בשליטה חלקית הרי שהדבר מעודד אותה מבחינה מורלית להמשיך בהתנגדות לצה"ל. אם הדרג המדיני-ביטחוני בישראל לא יתעשת במהירות הוא לא יצליח לנצח במלחמה ויאבד את כל ההישגים שיש לו עד כה, הלחץ הצבאי חייב להתגבר כדי למוטט את שלטון חמאס ולשחרר את כל החטופים גם אם הדבר מחייב לגייס מחדש את חטיבות המילואים ששוחררו. הסיסמא של לחימה עד "הניצחון המוחלט" לא תושג בדרך הזו, המצב בשטח הוא שברירי לגמרי מה שנדרש בדחיפות הוא לכבוש את אזור רפיח ו"ציר פילדלפי" את מחנות הפליטים דיר אלבלח ונוצייראת במרכז הרצועה ולפגוע קשות בתשתית האזרחית של חמאס. רק אז ניתן יהיה לדבר על התקדמות לקראת השגת מטרות המלחמה.
הערה: פורסם לראשונה ב"אפוק"
